#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה קנין נקנה מחובר-לקרקע?:<br>1]כשקונה עמו את הקרקע עצמה? <br>2]כשלא רוצה לקנות עמו את הקרקע?     א]כשעושה את הקנין במחובר-לקרקע?<br>ב]כשעושה את הקנין בקרקע? וכיצד הוא מועיל רק למחובר אליה?<br>3]כשרוצה לקנות את כל המחובר, מתי מספיק שיעשה חזקה בכל-דהו לקנות את כל המחובר? ומתי צריך לעשות חזקה בכל אילן ואילן? ומה החילוק בזה בין אם עושה את הקנין בקרקע או במחובר או ששילם על כל המחובר?	"1.באותם קנינים שנקנית הקרקע, נקנה גם המחובר אליה. <br>2.א.ע""י שתולש קצת מהפשתן שהוא מנקה ומייפה בזה את הקרקע - הוא נחשב לחזקה בקרקע, קונה את שאר הפשתן בלי לקנות את את הקרקע עצמה.     [- כי כמו שהמוכר יכול לסכם עם הקונה שיקנה בחזקה רק חצי-קרקע, כך הוא יכול לסכם עם הקונה שיקנה את כל הפשתן המחובר שיש לו דין קרקע בלי לקנות את הקרקע עצמה] - וכן מועיל לעשות קנין-כסף ולסכם שיקנה בו רק את המחובר לקרקע.<br>ב. כשעושה במחובר את הקנינים שנקנית הקרקע - בכסף שטר וחזקה, ומועיל לעשות קנין חזקה בקרקע שיועיל רק למחובר - שכיון שלמחובר לקרקע יש דין קרקע, כשעושה בקרקע דבר  שמועיל לקרקע אפילו בכל שהוא, הוא יכול לקנות בו את שאר הקרקע.<br>3.כשעושה את הקנין בקרקע, תמיד מספיק שיעשה חזקה כל דהו כדי לקנות בה את כל המחובר שעליה, אבל כשעושה חזקה באילן המחובר, יש בו חילוק, שאם הקונה שילם על כל האילנות, מספיק שיעשה חזקה באילן אחד כדי לקנות בו את כל המחובר - כי זה כמו קונה 10 שדות שע""י חזקה באחת מהם, קונה את כל השדות, [נתיה""מ בחידושים]  ואם לא שילם על כולם, קונה רק את האילן שבו הוא החזיק עד שיחזיק בכל אילן ואילן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]באיזה קנין נקנה מחובר-לקרקע כשאינו צריך לקרקע כלל?<br>2]כשהמחובר צריך קצת לקרקע?	"1.נקנה בקנינים הרגילים שמטלטלים נקנים, ואמנם בגמ' נחלקו ר""מ ורבנן האם במחובר לקרקע כקרקע וכן נחלקו הרמב""ם והרא""ש כמאן קיי""ל, מ""מ הסכימו הש""ך והסמ""ע [- כל אחד מסיבה אחרת] שלמעשה דינו כמטלטלים - הסמ""ע מבאר שכשא""צ כלל לקרקע הכריע הרמ""א לא כהרא""ש, והש""ך סובר שבמקרה הזה נחלקו השו""ע והרמ""א והש""ך מכריע להלכה כדעת הרא""ש שדינו כקרקע.   <br>2.לדעת הש""ך והסמ""ע נחלקו בזה השו""ע והרמ""א, והשו""ע פוסק בזה שדינו כמטלטלים, אבל לדעת הרמ""א דינו כקרקע [אלא שלדעת הש""ך המחלוקת של השו""ע והרמ""א היא גם כשא""צ כלל לקרקע, ולדעת הסמ""ע כשא""צ לקרקע הרמ""א הכריע שדינם כמטלטלים ורק בצריך קצת לקרקע חולק]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצג/סעיף א	למעשה בשאלה 1 ו2 התשובה מוסכמת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]באופנים הבאים האם במחובר-לקרקע אין אונאה - כשם שאין אונאה לקרקעות:  א]כשא""צ לקרקע כלל?   ב]כשצריך קצת לקרקע - לדעת הש""ך? ולדעת הסמ""ע?<br>2]האם נשבעים על מחובר לקרקע - כשא""צ לקרקע כלל? - וכשצריך קצת לקרקע?"	"1.א]יש - כי דינו כמטלטלים במצב כזה.           ב]לדעת הש""ך והט""ז אין כי דינו כקרקע, לדעת הסמ""ע בזה נחלקו השו""ע והרמ""א האם דינו כקרקע או כמטלטלים ולדעת הרמ""א אין כי דינו כקרקע.                          2.כשא""צ לקרקע - נשבעים עליו כי דינו כמטלטלים, כשצריך קצת לקרקע - נחלקו בו הש""ך הט""ז עם הסמ""ע, לש""ך ולט""ז לא נשבעים כי דינו כקרקע, לסמ""ע בזה נחלקו השו""ע והרמ""א, והרמ""א הכריע שדינו כקרקע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חל חיובי שמירה על מחובר-לקרקע?  1]כשהמחובר אינו צריך לקרקע כלל? ומה הם הסברות?   2] כשהמחובר צריך קצת לקרקע?	"1.נחלקו הש""ך והסמ""ע, דעת הסמ""ע שחל כי כשא""צ לקרקע הכריע הרמ""א כמו שיטות הראשונים שדינו כמטלטלים שיש בהם חיובי שמירה, דעת הש""ך והט""ז שלא חל כיון שמסרו לו לשמירה כשהם עומדים בקרקע.                2.נחלקו הש""ך והט""ז עם הסמ""ע, לש""ך ולט""ז אין כי ס""ל כלפי שמירה שלעולם אין בו דיני שמירה, דעת הסמ""ע שבזה נחלקו השו""ע והרמ""א ולדעת הרמ""א דינו כקרקע שאין בו דיני שמירה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלוה שגובה את חובו מקרקע ולא ממטלטלים, האם יכול לגבות ממחובר?                  1]כשהוא צריך קצת לקרקע? ומה הטעם?           2]כשאינו צריך לקרקע כלל?	"1.לא - כי המלוה לא סומך את דעתו עליהם כיון שהלוה יכול לתולשם.             2. לא - וכ""ש הוא מכשצריך קצת לקרקע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סוחר-אתרוגים שילם כסף לבעל-פרדס עבור כל האתרוגים שבפרדס שלו ועכשיו חוזר בו בעל-הפרדס או הקונה וטוען שלא קנהו כיון שלא הגביה ולא משך את האתרוגים, הדין עם מי?	"האתרוגים שמחוברים לעץ זה נקרא מחובר-לקרקע ויש לנו לידע כיצד אנו מגדירים את האתרוגים האם כמו צריכים לקרקע או כמו א""צ לקרקע שהרי אם א""צ לקרקע יכול לחזור בו כיון שהם נקנים בקנינים הרגילים שמטלטלים נקנים, ואמנם בגמ' נחלקו ר""מ ורבנן האם במחובר לקרקע כקרקע וכן נחלקו הרמב""ם והרא""ש כמאן קיי""ל, מ""מ הסכימו הש""ך והסמ""ע [- כל אחד מסיבה אחרת] שלמעשה דינו כמטלטלים - הסמ""ע מבאר שכשא""צ כלל לקרקע הכריע הרמ""א לא כהרא""ש, והש""ך סובר שבמקרה הזה נחלקו השו""ע והרמ""א והש""ך מכריע להלכה כדעת הרא""ש שדינו כקרקע, אבל אם האתרוגים נחשבים שצריכים קצת לקרקע, זה תלוי במחלוקת הפוסקים האם נקנה כקרקע או כמטלטלים, שלדעת הש""ך והסמ""ע נחלקו בזה השו""ע והרמ""א, והשו""ע פוסק בזה שדינו כמטלטלים, אבל לדעת הרמ""א דינו כקרקע [אלא שלדעת הש""ך המחלוקת של השו""ע והרמ""א היא גם כשא""צ כלל לקרקע, ולדעת הסמ""ע כשא""צ לקרקע הרמ""א הכריע שדינם כמטלטלים ורק בצריך קצת לקרקע חולק]<br>וטענו מבינים, שאתרוג תמיד נחשב כמו צריך לקרקע שהרי הגמ' אומרת שאתרוג הוא פרי הדר באילנו משנה לשנה, והריטב""א בכתובות [נ""א ע""א] מבאר את המחלוקת של ר""מ ורבנן בענבים העומדות ליבצר - שהענבים ראויים לילקט אבל אם ישאיר אותם מחוברים הם ישתבחו יותר, ויל""ע האם ה""ה אתרוג שהגמ' בסוכה [ל""ו ע""א] אומרת שהוא חייב במעשר בין בקוטנו ובין בגודלו משום שתחילתו וסופו הוא אוכל, א""כ מבואר בזה שכל זמן שהאתרוגים נשארים על העץ הם משתבחים יותר ולכן כל האתרוגים שעל העץ דינם כמו קרקע שנקנה בכסף ואינם יכולים לחזור בהם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצג/סעיף א		
